הדראפט של 2007 היה דראפט מצויין. מלבד קווין דוראנט הפצוע כל נבחרי השתתפו באופן רציני בפלייאוף. אמנם אני מדרג את הנבחרים לפי יכולתם האחרונה, הדבר לא קשור לקווין דוראנט שאני אקח אותו ישר ממיטת חדר הניתוח לפני מרק גאסול או כל אחד אחר, אפילו אם בחדר הניתוח היו חייבים לקטוע לו שתי אצבעות מידו השמאלית.
5. יואקים נואה (בחירת 9 ע"י הבולס)
כשהוא בריא, לא פצוע, והשער קשור במקומו ב[כהלכה, הוא אחד השחקנים המיוחדים ב-NBA. הכל אצלו מכוער: שערו המתולתל והמפוזר; זריקת הג'אמפ שלו; הזריקה מהקו היא לא סתם מכוערת – צריכים להוציאה מהחוק; הריבאונד שלו, המסירה שלו. הכל יותר ממכוער. הכל מבחיל ודוחה. אבל כשהוא במלוא הכושר ולא פצוע או חולה, מגיע לו מקום חמישי בדראפט הצפוף הזה.
יתרונו הוא שהוא מהיר מספיק לעשות סוויץ' מהסנטר הגבוה עליו הוא שומר לשחקנים יותר נמוכים ומהירים, ולחנוק אותם עם זרועותיו הארוכות.
העונה הזאת היתה הגרועה ביותר שלו מהארבע אחרונות, אך הוא היה טוב מספיק להיות החמישי שלי.
4. מייק קונלי (ניבחר רביעי ע"י הגריזליס)
כבר לא נוכל לכנותו 'אנדרייטד'. הוא לא. כולם יודעים מי הוא וכמה טוב הוא. למעשה, פציעת העין שלו ומשחקו עם מגן הפנים שנפגע מאד כתוצאה מכך הובן ע"י כל אוהדיו החדשים שהחלו שמים אותו באותה כיתה עם הפוינטים הטובים ביותר. שהוא לא GLAMOROUS כולנו יודעים. אבל כולנו גם יודעים שהוא בין הטובים ביותר בהגנה, בניהול משחק קבוצתו, ובהוצאה לפועל אם מדאונטאון או בכניסה.
3. אל הורפורד (בחירה 3 ע"י אטלנטה)
כשהוא בריא הוא אחד מהביג-מן הטובים בליגה. קרליסימו אמר בזמן הפלייאוף, "האווארד טוב יותר בהגנה וקווין לאב טוב יותר בהתקפה. אבל בהגנה והתקפה חלקי 2 הוא טוב יותר משניהם!"
הוא הלב והנשמה של אטלנטה האוקס והיה הגורם הראשי לריצתה הנהדרת משך העונה, אך כמו שאר חברי קבוצתו הוא התקפל בפלייאוף.
2. מרק גאסול (בחירה 48 של הלייקרס)
כשהלייקרס 'זרקו' אותו כחלק שבקושי יודעים את שמו עבור אחיו פאו בטרייד של 2007 לא היה להם מושג ש"החלק הנוסף" התפתח להיות יהלום. האמת חייבת להיאמר: ב-2007 הוא לא היה הרבה יותר מגבוה שמן שהיה עליו ללמוד את הדברים הבסיסיים ביותר בהתקפה ובהגנה.
כשהוריד משקל ולמד את סודות ההגנה וההתקפה, הענק הספרדי הפך לאחד הסנטרים הטובים בליגה. הוא אחד הטובים ביותר בסקרינס ופיק-אנד-רול, וישנה לו יד רכה מחצי מרחק וה-3.
1. קווין דוראט (בחירה 2 ע"י סיאטל סופרסוניקס)
אני זוכר את הויכוח הלגיטימי שהיה אז את מי לבהחור ראשון, את גרג אודן או קווין דוראט.
השאר זה הסטוריה.
אחרים בדראפט: ארון אפללו, ג'ף גרין, ת'דיוס יאנג.
דראפט אדיר. שחקנים שלא נבחרו: גארי ניל, מירזה טלטוביץ׳.
דראפט שקצת אחראי לכך שהדראפט בשנה לפניו היה פחות טוב ממה שיכל להיות. שלישיית פלורידה- הורפורד, נואה, וברואר- יכלו לצאת כבר אז אבל בחרו לקחת עוד אליפות מכללות בשביל הכיף שלהם.
הצליח להתגבר על הפלופ של הפציעות של אודן עם הרבה שחקנים שמיצו את הפוטנציאל שלהם היטב.
אני סופר בו בקלות 15 שחקני רוטציה משלימים איכותיים.
איזה חמישיה אדירה, שני שחקני ההגנה של השנים האחרונות אם אני לא טועה. אמויפי של שנה שעברה והול אופ פיימר עתידי. אודן אומנם לא התפתח להיות השחקן שציפו ממנו, בלשון המעטה כמובן, אבל שאר הבחירות הגבוהות לגמרי הצדיקו את בחירתן.
מה שמדהים בדראפט, לא פחות מהאולסטארס שיצאו ממנו, זה העומק המטורף שלו – 8 שנים אחרי ו30 שחקנים ממנו עדיין בליגה וכמעטנכולם שחקני רוטציה משמעותיים לפחות.
מצטער מראש על הדקדקנות, אבל למארק גאסול יד רכה ל-3? 0o
בסה"כ בעונה הרגילה קלע 10 מ-60 בקריירה, 16% ובפלייאוף זרק 6 והחטיא את כולם.
הסיבה היחידה שחשבתי על זה, זה בגלל השלשה המטורפת שהייתה לו העונה, וזכרתי שדיברנו על כמה זה נדיר.
בכל מקרה תודה רבה על הכתבות על הדרפטים השונים ועל כל שאר הכתבות.
עכשיו עם הריקנות של סוף העונה זה כמו חמצן לנשימה 🙂
יד רכה מחצי מרחק
מסכים עם כל מילה, בעיקר על נועה. הבנאדם זה מופת של גועל, וכשלא הולך לו זה פשוט מזעזע.
מצד שני הוא אחד הסנטרים המוסרים הכי גדולים שראיתי, למרות שלהשוות את הכנסות הכדור המכוערות שלו עם שתי ידיים דרך הרצפה למה שסבוניס, למשל, היה עושה…. בררר.
אח סבוניס סבוניס… איזה מלך. איזה טאצ'.
דרך אגב, הייתה פעם כתבה שבה הפגישו את נועה עם זה שכתב שהוא חסר כל כישרון ואין מצב שיצליח בליגה. זה היה כזה מקסים שקשה לא להתרשם גם מהאישיות של הצרפתי.
סוף סוף מישהו מזכיר את סבוניס, אני בהחלט מתגעגע אליו, איזה שחקן לעומת בוק כמו האוורד
קצת לא קשור (הרבה)
אבל אני מתחיל לסמפט את הקליפרס
(עכשיו אפסו הסיכויים לאליפות…)
http://bleacherreport.com/articles/2500409-steve-ballmer-and-blake-griffin-pitch-new-clippers-logos-in-funny-or-die-video
אין ספק שהלוגו הישן הוא זה שהפסיד להם את משחק 7, יפה לראות שיודעים להפיק שם לקחים.
אגב, הלוגו החדש מהמכוערים שראיתי.
לגמרי מכוער. תחשוב כמה עלה להפיק את הדבר האידיוטי הזה
זאת כל המטרה של מחלקת שיווק.
אם אין הצלחות אמיתיות, הם רוצים להראות שלפחות הכיוון נכון (ובגלל זה הוא אומר שם משהו כמו we don't always get it right on the first time).
אני עדיין מאמין שבשנה שנתיים הקרובות הם יכולים ללכת עד הסוף.
מסכים לגמרי עם הדירוג. חמישייה ראשונה איכותית מאד.
אחריהם הרבה רול פלייריס טובים –
אפללו, גרין, יאנג, דאדלי,האווס, בראוור, ספליטר, סטאקי, בלינלי, לנדרי, ביג בייבי, מקרוברטס, ברוקס, וילסון צ'נדלר, סטאקי…
דראפט טוב מאד, ואילולא אודן אולי היינו מדברים עליו עוד יותר לטובה
דראפט לא רע, הדראפט אחריו טוב יותר:
רוז, לאב, ווסטברוק, ברוק לופז, איבאקה, דראגיץ׳, רוי היברט, מאיו, גלינארי, גורדון, ניקולס באטום, פקוביץ׳, ג׳ורג׳ היל, דיאנדרה ג׳ורדן, טימופיי מוזוגוב ואנטוני מורו בין היתר.
אוקיי. מאחר וכתבת על הדראפט כנראה שעכשיו אני יכול לוותר עליו ולעבור ישר שנה אחרי
דראפט לא רע בכלל, כשדוראנט כמובן השחקן האהוב עליי ביותר נבחר בו..
הדראפט של 2008 היה עוד יותר טוב, הנה הטופ 5 שלי:
1)ווסטברוק
2)קווין לאב
3)דיאנדרה
4)איבקה
5)גוראן דראגיץ
שחקניי ממפיס מאכזבים,דווקה העונה הזאת הייתה להם היזדמנות מצויינת להפתיע אבל כניראה שזה לא יקרה אף פעם.
אם טוני אלן לא היה נפצע, לדעתי יכול מאוד להיות שהיו לוקחים
אני דווקא הייתי שם את קונלי 2 או 3 .
מסכים.
שחקן מעולה, נותן עבודה.
הקלידו את התגובה כאן…